החלטה בתיק ס"ע 20539-04-12

1.       בעקבות ההחלטה מיום 25/7/12, הוגשה היום הודעה נוספת על ידי ב"כ התובע. אתייחס כאן לחלקים מאותה הודעה.

2.       העובדה שנתבעת מס' 1 (שתיקרא להלן: " הנתבעת") לא הגישה כתב הגנה, ידועה לי. ב"כ התובע היה יכול לחסוך מעצמו את הנסיון להסב לכך את תשומת לבי כבר "בפעם השלישית", כפי שציין בפתח הודעתו.

          עם זאת, כאשר התובע טוען בכתב תביעתו כי מערכת יחסי העבודה התנהלה עם נתבע מס' 2 (שייקרא להלן: " הנתבע"), ועמו  בלבד, הוא אינו אמור לצפות שיינתן פסק דין כנגד הנתבעת רק בשל כך שהנתבעת לא הגישה כתב הגנה. בית הדין לעבודה אינו אמור לדון בתובענות מסוג זה שאינן בין עובד למעביד, ואם טענת התובע היא כי יחסי העבודה היו עם הנתבע בלבד, לא נראה שיש אפשרות שבית הדין לעבודה יקבל תביעה של התובע כנגד הנתבעת. בנסיבות אלה, אי-מתן פסק דין כנגד הנתבעת, אינו אמור להיראות כמתן "שכר" ל"חוטא", כפי שב"כ התובע טען בסעיף 1 להודעתו מהיום. חבל שב"כ התובע אינו מבין זאת.

          בהודעת ב"כ התובע, שהוגשה ביום 25/7/12, הועלתה טענה אחרת. הטענה שלפיה מדובר ב"מעבידים במשותף". בשל כך, התבקש ב"כ התובע, בהחלטה מיום 25/7/12, להסביר כיצד מתיישבת טענה זו עם הנטען בכתב התביעה. מההודעה שהוגשה היום, התברר כי ב"כ התובע לא ניצל את ההזדמנות להסביר כיצד הטענות מתיישבות זו עם זו. גם על כך - חבל.

3.       טענת ב"כ התובע על כך שבנוסף לטענה בדבר העסקה במשותף יש לו טענות חלופיות כנגד הנתבעת במקרה שייקבע כי היא המעביד, היתה ידועה לי מעת שקראתי את הודעת ב"כ התובע שהוגשה ביום 25/7/12. עם זאת, משהתברר מהודעתו האמורה כי טענתו העיקרית היא שהנתבע והנתבעת היו "מעסיקים במשותף", ומאחר שטענה זו אינה נראית לי כמתיישבת עם כתב התביעה ואף לא עם ההגיון, התבקש ב"כ התובע לתת הבהרות, כפי שהתבקש בהחלטה מיום 25/7/12.

4.       בענין פסק הדין שהתובע הסתמך עליו בהודעתו מיום 25/7/12, הרי שתשומת לבו של ב"כ התובע מופנית לכך שנתבעת מס' 1 באותו פסק דין, היא קבלנית כח אדם. העסקה במתכונת משולשת כך שהעובד מועסק אצל "משתמש" באמצעות קבלן כח אדם, היא בדיוק העסקה במיזם שיש בו שיתוף בין שנים - בין ה"משתמש" לבין קבלן כח האדם, שכל אחד מהם מתכוון להרוויח מחלקו בעסקה.

          עם כל שלל טענותיו של התובע בכתב התביעה ובשתי ההודעות שהגיש - התובע לא טען כי הנתבעת היא קבלנית כח אדם.

          על כן, הסיכוי שבעניינו של התובע תיקבע קביעה דומה לזו שנקבעה בפסק הדין שב"כ התובע נסמך עליו בהודעתו מיום 25/7/12, אינו יכול להיראות כגבוה, ואינו גבוה.

5.       הטענה האמורה בסעיף 4 להודעה שהוגשה היום, על כך שיש להשאיר את הסוגיה עד לבירור הראיות, היתה אולי יכולה להתקבל אלמלא היה התובע טוען כי הנתבע בלבד היה המעסיק שלו. משהתובע טוען זאת, ובמקביל טוען טענות שאינן מתיישבות עם אותה טענה, נכון יותר לברר מה טענותיו של התובע, בטרם שמיעת הראיות. את טענות התובע ניסיתי לברר בעת הדיון המוקדם, אלא שאז ביקש ב"כ התובע שהות לבחון את עמדתו. אותה שהות לא הביאה להבהרת עמדתו, שכן במהלכה הוא הגיש את הודעותיו, ששתיהן אינן מאפשרות לדעת מה עמדתו האמיתית של התובע. על כן, התיק עדיין אינו בשל לשמיעת עדויות, אלא יש קודם לברר את עמדתו של התובע.

6.       למעשה, המצב כעת הוא שהתובע לא קיים את האמור בסעיף 3 להחלטה מיום 25/7/12. מובהר בזה כי ההחלטה מיום 25/7/12 עומדת בעינה וכי ב"כ התובע מתבקש לקיים אותה.

7.       אם לא תוגש הודעה לפי האמור בסעיף 3 להחלטה מיום 25/7/12, תימחק התביעה כנגד הנתבעת והדיון יימשך כנגד הנתבע בלבד, אלא אם לפני כן יבקש ב"כ התובע לתקן את כתב התביעה כך שכתב התביעה יהיה תואם לטענות התובע.

ניתנה היום,  י' באב תשע"ב, 29 ביולי 2012, בהעדר הצדדים.